1. ועידת ההכחשה הציונית:
רטוריקת ה"שלום" בשיח הציוני ממלאת תפקיד מרכזי בשימור הסדר הקיים ודה לגיטימציה של התנגדות פלסטינית. במסווה של "פיוס ותקווה" מתבצע מהלך אידיאולוגי שמטרתו (גם אם שלא במודע) טשטוש יחסי הכוח, והמרת הדרישה לצדק היסטורי בנרטיבים של כאב הדדי ופיוס סנטימנטלי
2. הצעת ה"שלום" הממסדית שמקדם השיח הציוני מבוססת על הכפפת האוכלוסייה הילידית להסדרים פוליטיים-ביטחוניים שמנציחים ההגמוניה היהודית על המרחב. מנגנון "הסדרה" עם לגיטימציה לאפרטהייד תוך שיווקו בשפה של פרגמטיות, רציונליות ועתיד משותף. "הסדר מדיני". "הוגן". "פשרה".
